"כל הערב דיברנו מילים חדות כסכין, מילים נודדות מפיך אל תוך פי" (שלמה ארצי)
ככה נראית המריבה, בדרך כלל: מילים קשות, שתיקה, מבטים רושפי אש וריחוק.
ומה אז? איך עושים את הצעד כדי להתקרב? להתנצל?
יש בינינו שהם פייסנים באופיים, רודפי שלום, וקשה להם עם כעס וריחוק.
הם ממהרים להשלים ומתנצלים, ללא קשר לשאלה אם הם נושאים באחריות, רק משום שאינם יכולים לשאת מצב בו הם מרגישים דחויים.
הם ממהרים להשלים ומתנצלים, ללא קשר לשאלה אם הם נושאים באחריות, רק משום שאינם יכולים לשאת מצב בו הם מרגישים דחויים.
לעומתם ישנם אנשי הכבוד, אלה שלא יתנצלו לעולם. הם חוששים שהתנצלות תיתפס כחולשה, או אולי כהודאה בטעות.
בעצם, כדי לבקש סליחה, צריך לקבל את ההחלטה לעשות את הצעד הראשון.
זאת החלטה ששמה את הזוגיות שלנו במקום הראשון.
זאת החלטה ששמה את הזוגיות שלנו במקום הראשון.
הקושי שבבקשת הסליחה הוא שתמיד, כשאנחנו מתנצלים, אנחנו מעמידים את עצמנו בעמדת פגיעות, אבל האמת היא שזה חלק מהסיכון שבזוגיות. האינטימיות בין שני בני הזוג באה עם תווית מחיר של סכנה, הסכנה להיפגע.
אחרי שמקבלים את ההחלטה לבקש סליחה, הצד השני צריך לבחור האם לקבל את הבקשה ולסלוח.
בבקשת הסליחה נוצר חוסר איזון במערך הכוחות בתוך הזוגיות, בן הזוג שצריך להחליט לסלוח נמצא בעמדת כוח. מצב שאינו בריא לזוגיות, ולא כדאי שיימשך הרבה זמן.
בבקשת הסליחה נוצר חוסר איזון במערך הכוחות בתוך הזוגיות, בן הזוג שצריך להחליט לסלוח נמצא בעמדת כוח. מצב שאינו בריא לזוגיות, ולא כדאי שיימשך הרבה זמן.
לסלוח זאת אמנות, אמנות הסליחה.
חשוב להפריד בין לסלוח ל- "לשכוח": אפשר לסלוח באמת ובתמים, לוותר על הצורך בנקמה ועדיין לזכור.
אפשר אפילו לכאוב ולהתאבל על מה שקרה! אבל כדאי לזכור שאי אפשר לסלוח - אם עדיין חושבים איך ומתי "נחזיר לו" - כי אין אפשרות לסלוח ולהמשיך לגבות את התשלום על אותה הסיטואציה שבן הזוג התנצל בעבורה.
אפשר אפילו לכאוב ולהתאבל על מה שקרה! אבל כדאי לזכור שאי אפשר לסלוח - אם עדיין חושבים איך ומתי "נחזיר לו" - כי אין אפשרות לסלוח ולהמשיך לגבות את התשלום על אותה הסיטואציה שבן הזוג התנצל בעבורה.
במילים אחרות, אפשר לומר שכשסולחים - מי שסולח מוחק את החוב.
נכון, הסליחה גורמת למחיקה של החוב אבל לא של האחריות על המעשה.
כאשר הפוגע מבקש סליחה, הוא לוקח אחריות על המעשה שעשה.
נכון, הסליחה גורמת למחיקה של החוב אבל לא של האחריות על המעשה.
כאשר הפוגע מבקש סליחה, הוא לוקח אחריות על המעשה שעשה.
חשוב לעשות את ההבחנה בין הענשה לבין תוצאה. כשהנפגע סולח הוא מוותר על ההענשה, אך ברור שעל הפוגע לשאת בתוצאות הפגיעה: אולי הנפגע ירגיש צורך להגן על עצמו יותר ויוכל לסמוך פחות על הפוגע.
בכל מערכת יחסים - גם המאושרת ביותר - כל אחד מבני הזוג, בשלב זה או אחר, יצטרך לבקש סליחה.
בצד המבקש חשוב לדעת לקחת אחריות, וחשוב גם לסלוח, מהצד השני.
אז נחזור לרגע לכותרת, ציטוט ממערכון של הגשש - ותרשו לי לחלוק עליהם: כשגברי אומר "תהיה גבר, תשפיל את עצמך, תהיה גבר, תהיה סמרטוט" - אין צורך להגיע לשם.
הרי אמרנו, שכשמבקשים סליחה - צריך להיות כנים.
הרי אמרנו, שכשמבקשים סליחה - צריך להיות כנים.
בהצלחה,
ואם יש לכם שאלות אתם מוזמנים לפנות אלי דרך דף האוהדים או ישירות למייל.
