"אבא תגיד לו, הוא לא נותן לי...", "אמא, היא מרביצה לי!"
זה פס הקול בשבועות האחרונים, כבר יצאתם לחופשה משפחתית, סבא וסבתא טסו לחו"ל רק כדי שלא יגייסו אותם.
עמוס,אבל, התחושה הכי קשה בתקופה של עומס גדול היא התחושה של "אי שוויון בחלוקת הנטל". אני יכולה לעמוד בעומס אם אני יודעת שיש איתי שותפים לדרך.
ככה זה גם בזוגיות: את יכולה לעבור תקופה עמוסה עם עבודה וילדים אם את יודעת שהוא מבין ונושא בחלק שלו. אתה יכול לצאת מוקדם מהעבודה ולהתגייס להפעיל את הילדים אם אתה יודע שהיא עושה את החלק שלה.
לא צריך חשבנאות מדוייקת כדי שזה יעבוד, אלא כל אחד עושה את הדברים שהוא יכול; מה שמתאים לאופי שלו, למערכת היחסים שלו עם הילדים, לאפשרויות שיש לו מול הבוס. עדיין התחושה שאנחנו יחד היא החשובה ביותר.
לכן הטיפ הכי משמעותי שאני יכולה לתת לכם עכשיו, כדי להגיע בשלום לראשון בספטמבר, הוא לקחת פסק זמן לעצמכם, בכל דרך שמתאימה לכם: לצאת לבית קפה, לצאת להליכה משותפת... אבל לקחת זמן שבו אתם יחד ומדברים, מתאמים עמדות, תקציבים, בונים את התוכנית שלכם, מהם הערכים שאתם רוצים שיבואו לידי ביטוי בחופש הזה? מה הייתם רוצים להשיג? מהם הקשיים שאתם צופים ואיך הייתם רוצים להתמודד איתם?וגם כמה שניות של מה נשמע ועדכון אישי לא יזיקו.
יש לכם טיפים שלכם?
אשמח לשמוע,
אשמח לשמוע,
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה