יום חמישי, 28 בינואר 2016

היא לא יודעת מה עובר עלי...

בדרך כלל מה שאני שומעת זה שדווקא את התלונה שלא שהוא לא מבין אותה...
הוא לא מצליח להבין למה היא כועסת?

למה אם הוא מודיע שהוא מאחר כי יש לו פגישה דחופה עם הבוס/לקוח/ספק, לא משהו שהוא תכנן מראש, אבל משהו שחשוב לפרנסת הבית, אז היא כועסת עליו, כאילו שהוא עושה את זה בכוונה.
גם היא לא תמיד מבינה למה התגובה שלה היא כעס...
אם נעצור רגע את התמונה ונחזור אחורה, אם היא באמת תסתכל על מה היא מרגישה היא תגלה שהמחשבה הראשונה שלה היא פחד.
?!

כן, כן, פחד שהיא כבר לא כל כך חשובה לו, שאולי הוא לא כל כך רוצה לחזור הביתה, שהוא מתחמק מלהיות איתה.


זוגיות היא מקום בטוח, אנחנו שואפים לתחושה של בטחון שבאה לידי ביטוי בזמינות של בן הזוג שלנו עבורינו,

זה לא אומר שהוא נמצא פיזית לידינו 24/7, זה גם לא אומר שאנחנו הכל עושים יחד, שאין לנו חיים פרטיים, אבל זה כן אומר שיש לנו ציפייה שכשאנחנו צריכים/פונים אל בן/ת הזוג נקבל מענה.
לכן כאשר יש לנו ציפייה מסויימת ואנחנו מקבלים תגובה הפוכה, אנחנו מגיבים בכעס.
רגע מה הקשר? דיברנו על פחד, איך נכנס הכעס לסיפור?
אז הנה הסבר קצר, יש רגשות שנותנים לנו כוח, יש רגשות שגורמים לנו להרגיש פגיעים, פחד הוא מהאחרונים יחד עם עצב.
לעומתם, כעס הוא רגש שיש בו עוצמה, התנועה שלנו היא בדרך כלל גם כלפי חוץ, של האשמה: "איך אתה מעז לאחר שוב?!" במילים אחרות-אתה מבין עד כמה אתה לא בסדר.
אבל בעצם מה שהיא רוצה לומר: אתה חשוב לי כל כך ואני מפחדת שאני כבר לא חשובה לך.


אז מה עושים?

1. מודעים לזה שהיא לא כועסת עליך אלא פשוט מרגישה חוסר ביטחון בקשר
2. כדאי להרבות בעשיה שמחזקת את הקשר, זה טוב בכלל ופה בפרט, לברר, מה אני יכול לעשות כדי שתרגישי את חשובה לי.
3. גם אתה תגיד איך היא יכולה להראות לך שאתה חשוב לה, כי גם אתה רוצה (גם אם אתה לא מודה בזה) להרגיש שאתה חשוב ולא שלוקחים אותך כמובן מאליו.


הפעם רשומה קצרה אך טעונה,
אשמח לתגובתכם,
מסכימים?
ממש לא?
יש שאלות?

אשמח לשמוע מכם,
אתם מוזמנים להירשם ולקבל עידכון כל פעם שעולה פוסט חדש,
אתם מוזמנים להגיב בדף הפייסבוק וגם לקרוא עוד באתר שלי 
קרן חדד-טאוב

יועצת זוגיות
0505640770

יום שני, 18 בינואר 2016

לעמוד במבחן

האם יצא לכם בעבר לחוות תקופות עמוסות?איך עברתם אותם?הפעם תרגיל חשיבה זוגי על עומס

כל אחד/ת רגיל להתמודד עם מתח בדרך שלו/ה יש כאלו שמדברים עם כולם ומספרים על המתח והעומס שלהם, ויש כאלו שפשוט מתכנסים,
יש כאלו שישר מתיישבים לעשות ויש כאלו שיעשו כל דבר אחר מלבד ללמוד למבחן, לכתוב עבודה, להגיש הצעת מחיר.
לא תמיד אנחנו ערים למנגנון ההתמודדות האישי שלנו, לפעמים הוא גם משתנה עם הזמן או על פי הנושא: בעבודה אנחנו נוטים להתמודד בצורה אחת ואילו מול המשפחה בצורה אחרת.
בגלל שהנושא שלנו הוא זוגיות קחו נשימה עמוקה ונסו לחשוב איך אתם נוהגים בתקופות עמוסות:

  • זה יכול להיות תקופות עמוסות רגשית שקשורות לזוגיות: מעבר למגורים משותפים, חתונה, לידה וכד'
  • זה יכול להיות תקופות עמוסות אישית: שפעת, מבחנים, עבודות להגיש, פרוייקט גדול בעבודה.


כדי לבדוק איך אתם מתנהלים בתקופה עמוסה אני מציעה שתנסו את התרגיל הבא עם בן/ת הזוג:

איך אתם מתנהגים כשאתם עמוסים?

1. האם יש לכם דרכי פעולה ברורות?
2. האם אתם מאלו שיושבים ומתכננים? או שאולי ישר יוצאים לעשייה?
3. האם ברור לכם כשאתם מתחילים מתי תעשו הפסקה? או שאתם ממשיכים עד שנגמר לכם האוויר?

איך בן/ת הזוג מתנהגים כשהם עמוסים?

1. האם הם מספרים לכם שהם לקראת תקופה עמוסה?
2. האם לדעתכם הם לוקחים על עצמם יותר מידי?
3. האם הם מתכננים את הזמן שלהם נכון?


עכשיו תצליבו את השאלות,החליפו ביניכם את התשובות, האם גיליתם משהו חדש? האם הפתיע אתכם נקודת המבט של בן/ת הזוג?
נסו לדבר ביניכם על מה עוזר לכם להתמודד, איך הייתם רוצים שבן/ת הזוג יתמוך בכם בתקופה כזו.

כמה נקודות לסיכום:
  • אם ידוע מראש שיש תקופה עמוסה באופק, כדאי לדבר עליה, להגדיר אותה בזמן.
  • בנוסף כדאי לא להתנתק לגמרי בתקופה כזו, גם אם מדובר במילואים או בעומס בסדר גודל דומה או מאד גדול, כדאי להקדיש אפילו מספר דקות ביום כדי להתחבר, לשמוע ולהשמיע, בנוסף גם לתאם כל יום מה צפוי ולהיות בכל זאת מעורבים בחיים של בן/ת הזוג. לעיתים העומס הוא לא רק מחשבתי הוא גם רגשי, ולכן מראש כדאי לתאם ציפיות עם בן/ת הזוג לגבי כמות הסבלנות ויכולות ההקשבה שיש לנו בתקופה שכזו.
  • יחד עם זאת חשוב בהמשך לדאוג לפיצוי, לזמן מיוחד שמוכיר את המרחב שניתן על ידי השני/ה.
בהצלחה,

יש לכם טיפים שעובדים עבורכם?
יש לכם שאלות על מה שקראתם?
אשמח לשמוע מכם,
אתם מוזמנים להירשם ולקבל עידכון כל פעם שעולה פוסט חדש,
אתם מוזמנים להגיב בדף הפייסבוק וגם לקרוא עוד באתר שלי 
קרן חדד-טאוב
יועצת זוגיות
0505640770







יום שבת, 9 בינואר 2016

אני, תפקידי, לנגב לך את הדמעות,ארבעה שלבים להתמודדות עם בכי!

כשאנחנו במערכת יחסים אנחנו מצפים לתמיכה מבן/ת הזוג בנושאים שלאו דווקא קשורים לזוגיות,
איך אפשר לתת תמיכה כזו.


כשדמעות זולגות על הלחיים מעצב, אנחנו לא תמיד יודעים איך להגיב, אנחנו לא יודעים אם לחבק, להשיח את הדעת של הבוכה, אמר לי פעם פסיכולוג שהוא נוהג פשוט לבכות עם המטופלים שלו, תהיתי לעצמי אם זה היה עוזר לי, שמשהו יבכה יחד איתי...
הרבה פעמים אחרי "בכי טוב" יש תחושה של קטרזסיס, יש התנקות, כמו אחרי הגשם...


בכי כזה שבא מבפנים, הוא תגובה של עצם, אנחנו לרוב מדברים על נושא שהוא רגיש לנו והבכי יכול לבוא מתחושת חוסר אונים, תסכול או עצב עמוק.
בואו נניח הפעם שהנושא לא קשור דווקא למערכת היחסים הזוגית שלנו, אלא לעבודה:
אם אנחנו בוכים, בואו נודה בחברה שלנו זה בדרך כלל בוכות, איך היינו רוצות שיגיבו אלינו?

  • ראשית, זה מאד אישי, ולפעמים גם משתנה בין מקרה למקרה אצל אותו אדם, לכן כדאי לשאול.
  • להקשיב! יש לנו רצון להפסיק את הכאב, במיוחד אם זה משהו/י יקר/ה לנו, אנחנו רוצים לצאת "לכסח את הצורה" למי שהכאיב ליקר לנו, בעצם לפתור את הבעיה. אבל אולי זה לא מה שמבקשים מאיתנו.
  • להקשיב! לשאול שאלות כדי להבין מה באמת נאמר לנו, מהו הכאב? מהו התסכול, להבין לעומק, לשאול, לשאול, לשאול.
  • אחרי שהבנו מהו הכאב, נתנו לו מקום, יש תחושה של הקלה, אפשר לחשוב מעשית, איך להתמודד.
כדאי לא לדלג על שלבים, אחרת אנחנו בסכנה לייצר רק עוד תסכול.
ובמילים של החכם באדם, שלמה ארצי :
תבכי לי עכשיו, 
תבכי אני אומר, 
זה כואב, זה יכאב, 
אבל בסוף זה ישתחרר, 
תבכי במקומי, 
אני כבר לא יכול לבכות, 
אני, תפקידי- 
לנגב לך את הדמעות. 

יש לכם טיפים שעובדים עבורכם?
יש לכם שאלות על מה שקראתם?
אשמח לשמוע מכם,

אתם מוזמנים להירשם ולקבל עידכון כל פעם שעולה פוסט חדש,
אתם מוזמנים להגיב בדף הפייסבוק וגם לקרוא עוד באתר שלי 
קרן חדד-טאוב
יועצת זוגיות
0505640770