אני, תפקידי, לנגב לך את הדמעות,ארבעה שלבים להתמודדות עם בכי!

כשאנחנו במערכת יחסים אנחנו מצפים לתמיכה מבן/ת הזוג בנושאים שלאו דווקא קשורים לזוגיות,
איך אפשר לתת תמיכה כזו.

כשדמעות זולגות על הלחיים מעצב, אנחנו לא תמיד יודעים איך להגיב, אנחנו לא יודעים אם לחבק, להשיח את הדעת של הבוכה, אמר לי פעם פסיכולוג שהוא נוהג פשוט לבכות עם המטופלים שלו, תהיתי לעצמי אם זה היה עוזר לי, שמשהו יבכה יחד איתי...
הרבה פעמים אחרי "בכי טוב" יש תחושה של קטרזסיס, יש התנקות, כמו אחרי הגשם...


בכי כזה שבא מבפנים, הוא תגובה של עצם, אנחנו לרוב מדברים על נושא שהוא רגיש לנו והבכי יכול לבוא מתחושת חוסר אונים, תסכול או עצב עמוק.
בואו נניח הפעם שהנושא לא קשור דווקא למערכת היחסים הזוגית שלנו, אלא לעבודה:
אם אנחנו בוכים, בואו נודה בחברה שלנו זה בדרך כלל בוכות, איך היינו רוצות שיגיבו אלינו?

• ראשית, זה מאד אישי, ולפעמים גם משתנה בין מקרה למקרה אצל אותו אדם, לכן כדאי לשאול.
• להקשיב! יש לנו רצון להפסיק את הכאב, במיוחד אם זה משהו/י יקר/ה לנו, אנחנו רוצים לצאת "לכסח את הצורה" למי שהכאיב ליקר לנו, בעצם לפתור את הבעיה. אבל אולי זה לא מה שמבקשים מאיתנו.
• להקשיב! לשאול שאלות כדי להבין מה באמת נאמר לנו, מהו הכאב? מהו התסכול, להבין לעומק, לשאול, לשאול, לשאול.
• אחרי שהבנו מהו הכאב, נתנו לו מקום, יש תחושה של הקלה, אפשר לחשוב מעשית, איך להתמודד.

כדאי לא לדלג על שלבים, אחרת אנחנו בסכנה לייצר רק עוד תסכול.
ובמילים של החכם באדם, שלמה ארצי :

תבכי לי עכשיו, 
תבכי אני אומר, 
זה כואב, זה יכאב, 
אבל בסוף זה ישתחרר, 
תבכי במקומי, 
אני כבר לא יכול לבכות, 
אני, תפקידי- 
לנגב לך את הדמעות. 

יש לכם טיפים שעובדים עבורכם?
יש לכם שאלות על מה שקראתם?
אשמח לשמוע מכם,

אתם מוזמנים להירשם ולקבל עידכון כל פעם שעולה פוסט חדש,

אתם מוזמנים להגיב בדף הפייסבוק וגם לקרוא עוד באתר שלי 

קרן חדד-טאוב

יועצת זוגיות
0505640770